פלאש זיקוקין בע"מ נ' עיריית חיפה

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבעת לביטולו של פסק דין בהיעדר הגנה אשר ניתן ביום 12.1.2014.

התובענה הינה תובענה בגין נזק אשר אירע לכלי רכב אשר היה בבעלותה ובשימושה של התובעת, אשר נפגע במהלך נסיעה בזמן נסיעה ברח' חטיבת גולני בחיפה, בנסיבות אשר לטענת התובעת מטילות את האחריות להיווצרות אותו נזק על כתפי הנתבעת (צינור בולט שהיה מותקן ע"ג מדרכה שבשליטת הנתבעת, אשר בלט לכיוון נתיב הנסיעה).

כתב התביעה הוגש ונמסר לנתבעת, ואולם הנתבעת מציינת כי עקב שגגה משרדית אצלה, לא הוגש כתב הגנה, אולם אין מדבור בזלזול בהליך משפטי אלא בטעות שבתום לב, ולגופו של עניין טוענת הנתבעת כי אחריותה שנויה במחלוקת, לא כל שכן גם שאלת היקף הנזק שנויה במחלוקת. התובעת השיבה לבקשה, לגישתה יש לדחות את הבקשה לביטול פסק דין, או לכל הפחות לחייב הנתבעת בהוצאות ההליך, שהיה מיותר בנסיבות העניין.

הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.

במקרה דנן הנתבעת מודה כי מדובר בשגגה אצלה ולא בפגיעה בכללי הצדק הטבעי, כך שברור שלא קמה עילת ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו.

במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.

אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על הנתבע לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.

לאחר בחינת טענות ההגנה, הן מגלות הגנה אפשרית בפני התובענה (הן בשאלת האחריות או האשם התורם, והן בשאלת היקף הנזק השנוי במחלוקת), באופן המצדיק שלא להחמיר עם הנתבעת בשל המחדל הדיוני, ולבטל את פסק הדין בהיעדר הגנה.

יחד עם זאת, מוצדק במקרה זה לחייב את הנתבעת בהוצאות ההליך, שכן הבקשה למתן פסק דין, הבקשה לביטול פסק הדין והתגובה אשר הוגשה בהתאם להוראותי, יכולות היו להיחסך אילולא השגגה המזכירותית אצל הנתבע, וחזקה שהתובעת לא אמור לשאת בנטל זה, שאינו באחריותה;

אני קובע פי פסק הדין מיום 12.1.2014 מבוטל; הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1,200 ₪, ללא תלות בתוצאות ההליך; כתב הגנה בסדר דין מהיר יוגש בתוך 45 ימים מהיום;

ת.פ. למעקב 14.5.2014.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: